קונסטלציה משפחתית היא שיטת טיפול שפותחה בשנות השמונים על ידי ברט הלינגר. הלינגר (1925 – 2019 ) נולד בגרמניה למשפחה קתולית ולמד בגיל 12 במנזר. כבוגר למד תאולוגיה פילוסופיה וכמורה. בשנות החמישים נשלח לאפריקה כמסיונר לשבט הזולו, ושם המשיך ללמוד חינוך על מנת לעבוד כמורה בבתי ספר ציבורים. הוא התגורר 16 שנה בדרום אפריקה ושימש ככומר בקהילה, מורה ובהמשך גם כמנהל בית ספר. הוא היה רהוט בשפת הזולו, השתתף בטקסים שלהם ולמד להעריך את תפיסת עולמם. בשנותיו שם ראה כיצד המורים האפריקאים עובדים מתוך הגישה הפנומנולוגית, הם היו עסוקים בלזהות מה הדבר החיוני כרגע, מתוך כל המגוון הקיים, ועבדו "באומץ, ללא הכוונה וללא דעות קדומות לגבי "מה נכון"". הוא ראה כי אפשר גם שניגודים ימצאו דרך לפיוס דרך הכרה זה בזה וכבוד הדדי.

לאחר שפרש מנדרי הכמורה ושב לארופה, למד פסיכואנליזה קלאסית בווינה. בשנות השבעים נסע לארה"ב ללמוד את "המודל לניתוח עסקאות". קונסטלציה משפחתית ומערכתית מבוססת בעיקרה על השיטות השונות שלמד, בעיקרן הגישה המערכתית לטיפול משפחתי של וירג'יניה סאטיר, גשטלט, וידע מבוסס תרבויות אדמה של שבט הזולו מאפריקה. בשנותיו האחרונות עבודתו התפתחה למה שהוא כינה "movement of the spirit- mind". ישנם כיום מורים רבים אשר ממשיכים לפתח ולתאים את מודל הקונסטלציה בדרכים חדשות בעבודה פרטנית קבוצתית ואורגונית.

קונסטלציה משפחתית ומערכתית עובדת על מספר עקרונות. הראשון שלהם הוא פנומנולגיה, חקר התופעות. מבחינת שיטת העבודה בקונסטלציה הכוונה היא כי בתליך קונסטלציה אנו מתבוננים בתופעות המתרחשות בשדה היצוגים או הנציגים ללא שיפוטיות ללא ציפיות ולעיתים ללא מידע או עם מעט מידע. עקרון נוסף הוא עקרון העברה מרחבית. זהו פיתוח מושג העברה בטיפול. כאן הכוונה להעברה של תחשות רגשות וחמחשבות מן הלקוח או המטופל אל המרחב של הקונסטלציה. עקרון מרכזי נוסף הוא העקרון המערכתי. כמו בגישות טיפול משפחתיות ומערכתיות אחרות, ישנה הבנה ברורה כי כל פרט אינדיוידאלי הוא תמיד גם חלק ממערכת, בה הוא משפיע ומושפע. ההתיחסות המערכתית נכונה גם להתיחסות תוך אישית, כלומר כל אחד מאיתנו מורכב מחלקים שונים, לעיתים מנוגדים או מנותקים. בקונסטלציה הפתרון הוא גם מערכתי, כלומר אם יש בעיה בחלק אחד הפתרון ימצא בחלק אחר.

איך זה עובד- בקונסטלציה עובדים עם נציגים- אנשים, או עם יצוגים (בדים או כל חפץ אחר). הנציג או היצוג, מגלמים בתוך הקונסטלציה את הדבר אותו הם מיצגים, ומאפשרים לעשות עבודת עומק עם חלקים שונים ו"אחרים" בתוך המערכת, בין אם זוהי המערכת המשפחתית, או כל מערכת אחרת, תוך אישית או בין אישית.

תהליך קונסטלציה מאפשר התבוננות חדשה בתופעות, בחלקי עצמי או חלקי המערכת, הוא מעיר תנועה חדשה בין החלקים במערכת. קונסטלציה כדרך התבוננות בתופעות עוזרת לנו להיות אמיצים מספיק להבתונן בחלקים בהם לא הכרנו, לאפשר לפתרון מפתיע להגיע ממקום לא צפוי, ועוזרת למערכת למצוא סדר חדש ונכון יותר האפשרי ברגע הזה.