חלק זה הוא השלישי מתוך סדרה העוסקת במשבר האקלים ונפש האדם

מומלץ מאוד לקרוא קודם את חלק א' וחלק ב'

סיימנו את החלק הקודם בהבנה שמשבר האקלים מעורר פחד וחוסר וודאות וטומן בתוכו אפשרויות להתעוררות אישית וחברתית. הוא עשוי לעורר אותנו למצוא איטגרציה חדשה בין המידע מעורר החרדה לבין הרגשות שלנו כלפי עצמנו וכלפי החברה בה אנו חיים

אם ניתן לעצמנו להרגיש, ולדעת, נשאל את עצמנו האם מה שאנו עושים, הפעולות שלנו, והבחירות שלנו, משקפות את מה שחשוב לנו. האם אני "הולכת את האמת שלי" (walk your talk) ?

ואם נזהה סתירות, נשנה אותן. זוהי אקופסיכולוגיה עמוקה. מחברת בין תהליך אישי של שינוי והתפתחות לתהליך חברתי וסביבתי של הבנה המורכבויות הקשרים וההקשרים של מערכות החיים.

( הערת סוגרים–אקולוגיה עמוקה- מונח שטבע הפילוסוף הנורווגי ארן נאס ב 1973. הוא התייחס להבדל בין אקולוגיה "שטוחה" המונעת מנק' מוצא אתנוצנטרית וממוקדת בתהליכים בטווח זמן קצר. אקולוגיה שטוחה היא מדעית מעיקרה ואינה יכולה לענות על שאלות פילוסופיות של מוסר.  לעומתה אקולוגיה עמוקה, אינה מבדילה באופן היררכי בין צורות חיים שונות על כדור הארץ בכללן בני אדם. לכל יצור חי זכות להתקיים שאינה ניתנת לשלילה. אקולוגיה עמוקה מתמקדת בתהליכים ארוכי טווח אשר רואים חשיבות מרכזית לשימור מגוון המינים ובעלי החיים על כדור הארץ ובקשרים השונים והמפרים ביניהם. פילוסופיה של אקולוגיה עמוקה השפיעה עמוקות על פעילים סביבתיים רבים ביניהם ג'ואנה מיסי שזיהתה שרגשות כגון פחד ייאוש וזעם אינם מקבלים מקום והכרה ולשם כך יצרה את עבודתה "the work that reconnects" ותרמה תרומה אדירה בעומקה והקפה להתפתחות האנושות. )

התהליך הזה הוא תמידי. כמו מעין נובע, הוא אינו חד פעמי. אנו כל הזמן נתקל בידע שיעורר רגשות שמזמין אותנו להתחבר מחדש לגוף ללב ולראש, להתחבר מחדש לעצמי ולסביבה שלי

על מנת לתחזק את כל המערכת המורכבת הזו בתוכי, אנו נדרשים כל הזמן לנוע, לפעול, לשחרר רגשות, ולהתחבר מחדש.  יש הרבה מאוד דרכים לכך, אפשר וכדאי, לבד וביחד,לבטא רגשות, בשיתוף, באומנות, בטקסים, ועוד ועוד כיד הדמיון. בנוסף חשוב מאוד לשחרר ולפרוק את הרגשות מהגוף, לרוץ לרקוד לתופף… הגוף הוא שער מרכזי ביותר בעבודת אקופסיכולוגיה עמוקה. (התמקדות, SE, האקומי ועוד הן חלק ממספר השיטות המוכרות בעבודת פסיכותרפיה גופנית).

רשת החיים– אנחנו לא לבד כאן

כשאנו מתחילים להרגיש, הרבה פעמים נפגוש פחד. פחד הוא תגובה טבעית למציאות. לארעיות. לחוסר שליטה. לסבל.  הרבה מאיתנו שמרשים לעצמם להיות חשופים ולהרגיש, חשים הרבה פעמים תחושות של בדידות עמוקה, תחושה שרוב האנשים סביבנו לא מבינים ולא יכולים להבין. אבל אני רואה שככל שכן מדברים ומשתפים נגלה עוד אנשים שעוברים דברים מיוחדים ודומים בו זמנית. ואז נוצר רצון עמוק לשתף פעולה. ליצור עוד מרחבים לשיתוף וגילוי ועוד מרחבים לפעולות של שינוי.  מורה חכמה אמרה לי פעם, שהאותנטיות היא אנטידוקס (תרופת הנגד) לתחושת הבדידות. 

ככל שאנו נפתחים אל עצמנו נפתח רשת החיים ואל מערכות היחסים שלנו עם כל החיים.

אנו נפתחים לכאב וליופי, ליגון ולעוצמה. עוצמה שאינה כוח לפעול "על", האחר, אלא עוצמה שהיא "עם האחר". כשאנו פתוחים לסוג כזה של קשר, עם כל החיים, העוצמה היא מה שעוברת דרכנו.  יותר ויותר אנשים מרגישים. הרבה מאוד אנשים מרשים לעצמם להיות חשופים. יותר ויותר אנשים מעיזים להודות כי הם חווים מצוקה רגשית כל שהיא בגלל שינויי האקלים. וחשוב לדבר על זה ולא להישאר לבד. 

פחד הוא תגובה טבעית למציאות. הוא גם גורם שמעלה לכידות חברתית. 
שיתוף של הפחדים שלנו גורם לנו להיות יותר חברתיים, אנו נעזרים זה בזה, מבינים שהבעיה היא לא רק שלי ומנסים למצוא פתרונות יחד. כאשר מדברים על פחד עם עוד אנשים שמתמודדים עם אותו פחד, בדרך כלל אחרי השיתוף הרגשי יגיע רגע שבו נחשוב על דרכים להתמודד עם הפחד. עשיה משותפת היא משאב אדיר. היא מחזקת ביטחון עצמי, יוצרת תחושה של לכידות חברתית, מפחיתה את תחושת הפחד, מחזקת חוסן אישי וקהילתי, מפחיתה תחושות חוסר מסוגלות וחוסר אונים. במובן הזה, כל עשייה משמעותית. חשוב לפעול גם אם עדיין יש קולות בראש שאומרים שההשפעה "הפרטית" היא כל כך קטנה שאין בה טעם. 

לסיכום אני רוצה לציין עוד כמה דברים חשובים שאי אפשר לסיים בלעדיהם. (אפשר כמובן ורצוי להרחיב על כל אחד מהם). חשוב לי לציין גם אותם  כדרכים חשובות ומועילות בהתמודדות שלנו עם המציאות, עם עצמנו ועם שינויי האקלים-

• ליצור סיפור חדש. לשנות הרגלים מזיקים- זה מסר עיקרי וזו הזמנה לכל אחד לחקור ולשנות.
• חשוב למצוא אפיק של עשיה שהוא אפשרי לי לאורך זמן, ולהתמיד בו. לא "להישרף" מהר מידי ולהישאר ללא כוחות לאחר תקופה קצרה. לחשוב באופן מקיים גם על ניהול האנרגיה והזמן שלי.
• למי שמתמודד עם הרבה פחדים וחרדות, זה חשוב מאוד:  לחשוף את עצמנו במידה הנכונה לנו למידע. לא לעקוב אחר כל ערוצי המידע. למצוא אחד שהוא אמין בעבורנו ולעקוב אחריו. 
• לתרגל באופן קבוע מדיטציה
• לזכור למצוא מרחבים לתנועה חופשית לצורך שחרור ופריקת מתח. לרקוד לתופף לרוץ מה שועבד…
• לאהוב את עצמנו, להושיט יד לאחרים סביבנו ולעזור להם לאהוב את עצמם- זוהי פעולה אנושית פוליטית ואקולוגית עמוקה.